סנדרוב ואח' נ' פרוטרי שיווק בע"מ ואח'

החלטה

לפני עתירתם של המבקשים, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויתן בידיהם צווי מניעה זמניים האוסרים על המשיבים או מי מטעמם להתקשר עם שני מפעלים המצויים באוקראינה, כמו גם יאסור על הפצת פרסומים על פיהם יש למשיבה 1 זכויות כלשהן במוצרים המיוצרים על ידי אותם מפעלים, כמו גם לאסוף את המכתבים שהופצו. בנוסף, עתרו המבקשים כי בית המשפט יאסור על המשיבה 1 לפנות לחברת א.ת. טעמים בע"מ שעמה התקשרו המבקשים בהסכם שיווק ביחס למוצרים מן המפעלים באוקראינה.

במסגרת הבקשה טענו המבקשים, כי המבקשת, בין במישרין ובין באמצעות המבקש 2, עוסקת מזה כ-14 שנה ביבוא של מוצרי מזון מחו"ל המיועד בעיקר לציבור עולי ברית המועצות.

מגוף הבקשה עולה, כי עיקר פעולות היבוא של המבקשת מתייחסות ליבוא של מוצרים משני מפעלים: האחד, צ'או דוניצקי בולוצנה קונדיטורסקי קומבינט (להלן: "BKK"), והאחר דרושקובסקי פישקוסוביה פבריקה (להלן: "DPF"), כאשר המבקשת מחזיקה בהסכמי בלעדיות ליבוא לישראל משני מפעלים אלו (להלן: "המפעלים").

לשם הנוחות, יכונו כלל המוצרים המיובאים מן המפעלים כ-"המוצרים".

לטענת המבקשים, במשך כ-10 שנים נמכרו המוצרים למשיבה 1, שהינה מחסן סיטונאי בבעלות המשיבים 2 ו-3 ואשר פעלו לשיווק המוצרים למאות נקודות ברחבי הארץ.

היקף המסחר בין החברות הלך וגדל במהלך השנים, עד כי הגיע לכ-12 מיליון ₪ בשנה.

הוסיפו המבקשים וטענו, כי במהלך השנים ניצלו המשיבים 1-3 את גילו וחוסר ניסיונו של המבקש 1, לצורך הכתבת תנאי התקשרות בלתי סבירים.

בשנת 2010 חל שיפור מינורי, אך עדיין נותר חוסר האיזון המהותי.

בשנת 2012, משהועלו מחירי המוצרים בחו"ל, פנו המבקשים למשיבים לבצע התאמות בתמחור המוצרים בארץ, אך נתקלו בסירוב. בהמשך, בשנת 2013, בעקבות שינוי בתנאי האשראי מן המכס, נתקיימה פגישה בין נציגי המבקשת לנציגי המשיבים, אשר גם היא לא הביאה להסדר כלכלי נאות.

המבקשים הפנו לחוסר האיזון לשיטתם, אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בסיכון אותו נוטל היבואן ביחס למוצרים, לחובת התשלום הקיימת מול המפעלים, המכס ורשויות שונות, ולפרק הזמן הנדרש בין ההזמנה לבין קבלת התשלום.

בחודש מאי 2013 נשלחה טיוטת הסכם למשיבים 1-3 (נספח ח' לבקשה) , אשר סירבו לחתום עליה ולאחר מכן בחרה המשיבה 1, באופן חד צדדי ומפתיע, להודיע על ביטול ההתקשרות בין הצדדים, וזאת על דרך של משלוח הודעה למשרד הבריאות בדבר ביטול אישור לאחסון מוצרי המזון במחסן של המשיבה 1.

נוכח האמור לעיל, נותרו המבקשים, ביום בהיר אחד, ללא גורם השיווק המרכזי עמו פעלו במשך שנים ולא נותר למבקשים אלא לפנות ולהתקשר, בהקדם, עם חברת שיווק חלופית, היא חברת א.ת. טעמים בע"מ.

בהמשך, פנו המשיבים 1-3 או מי מהם למפעלים בבקשה להתקשר עימם במישרין בהסכמי יבוא תוך הפרת הסכמי הבלעדיות של המבקשים;

בנוסף, פנו המשיבים 1-3, למנהלי הרשתות הגדולות במגזר הרוסי, תוך הצגת מצגים על פיהם יסופקו המוצרים מן המפעלים ישירות על ידי המשיבה 1; נעשה פרסום ממנו עולה כי המוצרים הינם מוצריה של המשיבה 1;

לטענת המבקשים, המשיבים 1-3 הוסיפו ופנו לחברת השיווק החדשה, עמה התקשרה המבקשת, היא חברת א.ת. טעמים בע"מ.

באשר למשיבים 4-5 נטען על ידי המבקשים, כי גם משיבים אלו פנו במישרין בדרך זו או אחרת למפעלים, לרבות תוך קביעתן של פגישות באוקראינה, ותוך שהם משתפים פעולה עם המשיבים 1-3.

על רקע התנהלות זו הוגשה הבקשה ביום 7.7.13.

עם הגשת הבקשה מצאתי להורות כי המשיבים או מי מהם יהיו מנועים מהתקשרות עם המפעלים, ככל שטרם נחתמו הסכמים כאלה, וזאת כנגד הפקדת בטוחות, כמפורט באותה החלטה. לא מצאתי להיעתר ליתרת הבקשה, במעמד צד אחד.

בנוסף, נתבקשה תגובת המשיבים ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום ה-14.7.13.